בעמק ירוק ורחב ידיים, בין גבעות מתגלגלות, פרחי בר וריח עדין של מרווה, גרה משפחת חמורים בהרמוניה בטבע. המשפחה כללה את אמא חמורית, אבא חמורון, ושני חמורונים קטנים, חמי וחמה. הם היו חיות עבודה נאמנות, אך גם בעלי חיים רגישים וחברותיים, ונהנו מזמן איכות יחד במנוחה בשמש.
היום שבו החלה ההרפתקה
באחד הימים, יצאו החמורים לטיול בעמק כדי למצוא מרעה עשיר יותר לאכול ממנו. אמנם היו דונמים של עשב באזורם, אך בזמן האחרון היבול החל להתמעט. אמא חמורית, כמו כל אם מסורה, דאגה למצוא אוכל מזין וטוב למשפחתה. אבא חמורון הוביל את הדרך, כשהוא מקפיד לבדוק שאין סכנות בסביבה. חמי וחמה קיפצו בהתרגשות מאחור, חוקרנים ומלאים בשאלות.
בדרך, הם פגשו חבר ותיק של המשפחה, רמי הסוס. רמי היה סוס עבודה חזק, אך גם בעל לב זהב וחבר נאמן לחמורים. "מה מביא אתכם רחוק כל כך מהמרעה שלכם?" שאל רמי.
"אנחנו מחפשים מרעה טוב יותר," ענתה אמא חמורית. "הדשא בבית מתחיל להצטמצם, ואנחנו חוששים שלא יהיה לנו מספיק אוכל לחורף."
רמי הניד בראשו. "אתם יודעים, אני שמעתי על כרי מרעה טובים ממש מעבר ליער, אבל הדרך לשם מסובכת וקשה למעבר."
החמורים הביטו זה בזה במבט חושש. הם לא ידעו איך יעברו את היער הסבוך. אך אז נזכר אבא חמורון: "אנחנו אולי לא החיות הכי מהירות או הכי חזקות, אבל אנחנו סבלניים ויודעים לעבוד בשיתוף פעולה. אולי ביחד נצליח."
שיתוף הפעולה ביער
המשפחה החליטה לצאת להרפתקה ולהיעזר ברמי כמורה דרך. הם נכנסו לתוך היער הצפוף, שבו העצים הגבוהים הסתירו את השמש, והדרך הפכה לבלתי צפויה. חמי וחמה, למרות גודלם הקטן, נשארו קרובים להוריהם, אך ניכר היה שהם חוששים. אמא חמורית ניסתה להרגיע אותם: "אנחנו צוות. כל עוד נעבוד יחד, שום דבר לא יעצור אותנו."
במהלך המסע, נתקלו החמורים בבעיה. היה עליהם לחצות נחל רחב, אך הגשר שמעליו נשבר. החמורים לא ידעו לשחות היטב, והנחל היה עמוק מכדי לחצות ברגל.
רמי הסוס חשב לרגע ואז אמר: "אני יכול לקפוץ מעל הנחל, אבל זה לא יפתור את הבעיה שלכם. מה שאנחנו צריכים כאן זה לחשוב כמו צוות." ואז הציע: "מה אם נבנה גשר יחד?"
אבא חמורון הביט סביבו. "אבל איך נבנה גשר? אין לנו את הכלים."
כאן נכנסה לתמונה חמה, החמורונית הקטנה, שהייתה ידועה ביצירתיות שלה. "אולי נוכל להשתמש בעצים שנפלו בצד הדרך. עם סבלנות, נוכל לגרור אותם ולבנות גשר זמני."
רמי, שהיה חזק וזריז, התחיל להוביל את העצים הגדולים. אבא חמורון ואמא חמורית עזרו לדחוף ולסדר אותם בקפידה לאורך הנחל. חמי וחמה עזרו על ידי דחיפת ענפים קטנים כדי לייצב את העצים. לאחר שעות של עבודה מאומצת, נבנה גשר טבעי ויציב.
"עשינו את זה!" קרא חמי בהתרגשות כשהם חצו את הנחל בבטחה.
המרעה המובטח
לאחר שהמשיכו בדרכם כמה שעות נוספות, יצאו החמורים מהיער ומצאו עצמם מול כרי מרעה רחבים ועשירים בעשב ירוק ורענן. היה זה מחזה מרהיב, והמשפחה ידעה שהגיעה למקום הנכון. הם ידעו שזה יהיה מקום המפלט שלהם לקראת החורף הקרב.
"אמא, תראי כמה עשב יש כאן!" אמרה חמה, רוקדת בין העשבים הגבוהים.
"זה מקום מושלם לנו," הסכים אבא חמורון. "וכולנו הגענו אליו בזכות שיתוף הפעולה וההתמדה שלנו."
רמי הסוס, שהוביל את המסע ועזר לפתור את בעיית הגשר, חייך בסיפוק. "אני שמח שיכולתי לעזור. עכשיו יש לכם מרעה נהדר, ואתם גם יודעים לעבוד יחד כצוות."
העובדות החשובות על חמורים
באותו ערב, כשהחמורים נחים בשלווה לאחר יום מתיש ומספק, התחילה אמא חמורית לספר לחמי וחמה כמה דברים חשובים עליהם ועל המשפחה שלהם.
"חמורים אולי לא ידועים בחוזקם כמו סוסים, אבל אנחנו בעלי סבלנות יוצאת דופן ויכולת ללמוד ולזכור דרכים ושבילים לאורך זמן. החושים שלנו, במיוחד חוש השמיעה והריח, מפותחים מאוד. ולמרות שמספרים עלינו שאנחנו עקשנים, האמת היא שאנחנו פשוט חושבים היטב לפני שאנחנו עושים צעד מסוכן."
חמי הביט באמו בעיניים סקרניות ושאל: "למה כולם אומרים שחמורים הם טיפשים?"
אמא חמורית חייכה. "אנשים לפעמים טועים. חמורים הם למעשה חכמים מאוד ומגיבים מתוך דאגה לביטחונם. אם אנחנו לא רוצים לזוז, זה לא בגלל שאנחנו טיפשים, אלא כי אנחנו בודקים אם יש סכנה בסביבה. יש לנו תחושת אחריות עצמית גבוהה."
חמה הוסיפה: "וגם למדנו היום שאם נשתף פעולה, נוכל להתגבר על כל מכשול!"
סוף טוב
הימים חלפו, והחמורים התאקלמו במרעה החדש. כעת, כשהיו להם שפע של משאבים וידע כיצד לעבוד יחד, הם הרגישו בטוחים ושמחים. רמי הסוס המשיך לבקר אותם, והם אף עזרו לו בעתיד כשגם הוא נזקק לעזרה במציאת מקורות מים באזורים רחוקים.
המשפחה חיה בהרמוניה, ולמרות הקשיים שפגשו בדרך, הם למדו שיעור חשוב על שיתוף פעולה, התמדה, וחשיבותם של חברים טובים.
עמותות רבות פועלות כדי לחלץ בעלי חיים מתנאי הזנחה והתעללות ומספקת להם הזדמנות ליהנות מתזונה ראויה, מקלט מוגן וחיים ללא סבל.
עמותת Safe Haven for Donkeys פועלת להצלה, טיפול, שיקום והענקת בית לחמורים. העמותה, שהתחילה את פעילותה באנגליה, מפעילה חוות לשיקום חמורים וזקוקה למשאבים רבים כדי לתפעל אותה. העמותה מציעה שתי דרכי פעולה עיקריות לעזור לחמורים.תורמים למען החמורים
העמותה מתקיימת מתרומות בלבד – ניתן לתרום כל סכום וכל תרומה תתקבל בברכה ותעזור להמשך הפעילות. ניתן לתרום באופן חד פעמי או בתשלום חודשי באמצעות כרטיס אשראי.
מאמצים חמור באופן וירטואלי
אוהבי חיות רבים בכל רחבי העולם כבר משתתפים בטרנד החם הזה – וישנם גני חיות שלמים הפועלים על בסיס אימוץ חיות.
בוחרים חמור אחד מבין החמורים לאימוץ, תורמים 160 ש"ח לעמותה, ומקבלים תעודת אימוץ רשמית של החמור החדש שלכם.
החמור נשאר אצלנו בחווה, אולם תמיד תוכלו לבוא ולבקר אותו.
עלות סמלית זו עוזרת לנו לממן טיפול בכל החמורים בחווה, כולל כל עלויות הטיפול השוטף, האחזקה, הציוד, הטיפול הרפואי ועוד.
לכל אחד מהחמורים ישנם כמה מאמצים רבים – והתרומה המשותפת מאפשרת להם לחיות בביטחון ולקבל את הטיפול האידיאלי בחווה שפועלת מאז שנת 2000 בישראל.
